#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. 1 איש ואשה האם נתלים והאם נתלים ערומים?<p dir=""rtl"">[בן סורר ומורה האם נתלה לר&quot;א ומנין?]</p>"	"ר&quot;א אומר איש נתלה ערום ופניו כלפי העם, והאשה נתלת בכסותה דדוקא &quot;אותו&quot; בלא כסותו, ופניה כלפי העץ <p dir=""rtl"">חכמים אומרים אין האשה נתלת כלל דכתיב &quot;וכי יהיה באיש חטא וגו'&quot; איש ולא אשה [ור&quot;א כיון דכתיב &quot;חטא&quot; מי שנהרג על חטאו משמע למעט בן סורר ומורה שנהרג על שם סופו, כתיב &quot;איש&quot; ולא בן, הוי מיעוט אחר מיעוט שאינו אלא לרבות].</p>"	סנהדרין מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 2 האם דנים שנים ביום אחד?	במיתה אחת ועבירה אחת כגון נואף ונואפת דנים, אבל בשני עברות אפ' מיתתן שווה כגון שמונים מכשפים אין דנים, וכן נואף ונואפת אם מיתתן שונה בבת כהן ובועלה או בבת כהן וזוממי וזוממיה אין דנים ביום אחד.	סנהדרין מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 3 האם ב&quot;ד מכים ועונשים שלא מן התורה?	תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה. [וכן שמעון בן שטח הרג שמונים נשים ביום אחד אף שאין דנים שנים ביום אחד] וכן סקלו אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והלקו אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה לא מפני שהדין כן אלא שהשעה צריכה לכך.	סנהדרין מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 1 כיצד תולים את מומתי ב&quot;ד ועל מה (האם תולים לפני שממיתים או אחרי וכיצד עומד העץ) ומנין?	"מדכתיב &quot;והומת&quot; ורק אח&quot;כ &quot;ותלית&quot;, ש&quot;מ קודם ממיתים אותו ואח&quot;כ תולים, ולא להיפך כמו שהמלכות עושה.<p dir=""rtl"">&quot;על עץ&quot; דוקא תלוש, דכתיב &quot;כי קבור תקברנו&quot; (מרבויי קאי גם על העץ) מי שאינו מחוסר אלא קבורה ולא שמחוסר קציצה וקבורה. לחכמים תלישה לאו כלום היא, ולכן משקעין את הקורה בארץ, והעץ יוצא, ומקיף שתי ידיו זו על גב זו, ר' יוסי סבר תלישה גם נחשבת מעשה, ולכן הקורה מוטה על הכותל, ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין.</p>"	סנהדרין מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו: 2 מתי מורידים את התלוי מהעץ ומדוע?<p dir=""rtl"">כיצד דרשינן את הקרא &quot;כי קללת אלהים תלוי&quot; (2)?</p>"	"ממתינים עד סמוך לשקיעת החמה, וגומרים את דינו, וממיתים אותו, ותולים אותו ומורידים אותו מיד, ואם שקעה החמה עובר על לאו דלא תלין נבלתו על העץ.<p dir=""rtl"">הטעם שמורידים מיד - דכתיב &quot;כי קללת אלהים תלוי&quot; שגורם לחילול ה' - לחכמים במשנה שאנשים אומרים מפני מה זה תלוי מפני שבירך את ה' ונמצא שם שמים מתחלל, בברייתא ביאר ר&quot;מ משל לשני אחים אחד נעשה מלך ואחד יצא לליסטיות וצווה המלך ותלאו כל הרואה אומר המלך תלוי צווה המלך והורידהו.</p><p dir=""rtl"">במשנה ר&quot;מ דרש דרשה אחרת מהפסוק, בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, דכתיב &quot;כי קללת אלהים&quot;. פי' קלני - אביי כאדם דאמר קל לית לי, אמר ליה רבא אם כן כבד מבעי ליה, אלא כמאן דאמר קל לי עלמא (בלשון כינו כלומר כבד עלי).</p><p dir=""rtl"">אע&quot;ג שפסוק זה נצרך לגופיה מי נתלה, דרשינן מדלא כתיב 'כי קלל', נמי להא, ואין לומר כוליה להכא אתא, דאם כן לימא קרא 'קלת'.</p>"	סנהדרין מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 3 מנין למלין את מתו שעובר בלא תעשה, ומנין לחיוב קבורה מהתורה?	אר&quot;י בשם רשב&quot;י &quot;כי קבור תקרבנו&quot; (רבוי תקברנו) לכל המתים, א&quot;ד מכאן לכל המלין מתו שהוא בל&quot;ת, וא&quot;ד מכאן רמז לחיוב קבורה בקרקע מן התורה.	סנהדרין מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 4 קבורה האם הוא משום בזיונא או משום כפרה, ולמאי נפק&quot;מ?	נפק&quot;מ אם הוא אומר שלא יקברו אותו, שאם משום כפרה זכותו, ואם משום בזיונא לאו כל כמיניה - לא נפשט.	סנהדרין מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 5 הספד האם הוא משום כבוד המת או כבוד החי ולמאי נפק&quot;מ?	נפק&quot;מ אם אמר שלא יספידהו א&quot;נ להוציא מהיורשים - נפשט שהוא יקרא דשכבי, ששנינו בברייתא 'רבי נתן אומר סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה, מת שלא נספד, ולא נקבר, או שחיה גוררתו, או שהיו גשמים מזלפין על מטתו'.	סנהדרין מו:		
